Connect with us

בחירות לעיריית נתניה 18'

בידור ו-תעמולת בחירות | בחירות 2018 | עורך דין אדיר בנימיני

חוקי התעמולה אוסרים באופן נחרץ על שימוש במשאבים עירוניים לצורכי תעמולת בחירות. לא אחת נעשה שימוש כזה במופעי בידור שארגנו ראשי ערים על מנת לקדם את מועמדותם סמוך מאוד למועד הבחירות. שופטי בית המשפט העליון שעמדו בראש ועדת הבחירות המרכזית ביקרו קשות תופעה זו ◄השופט, דר' מודריק באותה החלטה: "אחת המטרות המרכזיות של חוקי התעמולה היא לנסות ולחתור לשוויון בין המועמדים השונים ולצמצם את פערי הכוחות בין מי שמכהן בתפקיד ראש העיר לבין המועמדים האחרים הקוראים תיגר על בעל התפקיד".

עורך דין אדיר בנימיני

Published

on

וליס ורסו (עם האגודל) ציור של האמן הצרפתי ז'אן ליאון ג'רום, המציג את המחווה הרומית המזוהה עם גלדיאטורים מנצחים | צילום: ויקיפדיה

עריכת מופעי בידור ושעשוע עבור בעלי זכות ההצבעה הוא רעיון בעל שורשים עמוקים בזמן; עסקינן ביתרון שהרגישו בו פוליטיקאים ואנשי ציבור עוד מן העת העתיקה. נודע במיוחד הדבר ברומא העתיקה; בתקופת הרפובליקה היה זה מתפקידם של המגיסטראטורים (magistratus*) ברומא לארגן את משחקי הבידור וקרבות הגלדיאטורים. סיכוייהם להיבחר באספת העם לתפקיד השלטוני הבא (קונסול), היה תלוי במידת הצלחתם בארגון המופעים. לשם כך, הוצאו כספים מהונם הפרטי. מאוחר יותר, בעידן הקיסרות, הדבר הפך לכלי אפקטיבי להסיח את דעת הקהל מן העניינים הפוליטיים הבוערים וקניית ה"שקט תעשייתי" הנחוץ לשימור השלטון.

■ רוצים עוד עדכונים? הצטרפו ל’נתניה סיטי | אתר החדשות המקומיות של נתניה' ב’פייסבוק’ או בטוויטר.

תעלול זה לא נעלם מעיניהם של ראשי ערים בישראל אשר ניסו לעשות לא אחת ממופעי הבידור אותו ארגנו מ-כספי הרשות המקומית, מנוף ל'תעמולת בחירות עקיפה' שמטרה קידומם האישי לקראת מערכת הבחירות המקומיות.

על פי הוראות החוק המפורטות, בין השאר, בהנחיות היועץ המשפטי לממשלה, גם שימוש במשאבי הרשות המקומית לצרכים פוליטיים שאינם בגדר תעמולה, הוא אסור ועלול להוות עבירה של הפרת אמונים.

הגם שהאיסורים המדוברים אינם מוגבלים לתקופת הבחירות, הרי שעל נבחרי ציבור ועובדי הרשות המקומית ונקבע, כי; "יש להימנע מכל פרסום או מעשה אחר, המעלה חשד לשימוש במשאבי הרשות כחלק ממערכת הבחירות".

ביקורת רבה הושמעה בעבר מפי יושב ראש וועדת הבחירות במסגרת מספר החלטות על רשויות המוציאות תקציבי עתק על מנת לממן אירועים שהם בחזקת "לחם ומשחקי קרקס" וכל זאת על חשבון הקופה הציבורית.

בהחלטה שניתנה לאחרונה בעניינה של עיריית חולון (תר"מ 42/21), התייחס לכך בהרחבה, יושב ראש וועדת הבחירות האזורית, כב' השופט, ד"ר עודד מודריק, באלו המילים; "האם תכליתו של התקציב הציבורי לחלק להמונים 'לחם ושעשועים'?"

יושב ראש וועדת הבחירות, כב' השופט, דר' אליקים רובינשטיין, קבע באחת מפסיקותיו בנושא, כי; "סבסוד של הופעות ופעילויות תרבות אחרות כלפי נוער וצעירים, עשוי להיות פעולה ראויה ורצויה מטעם הרשות כל עוד הוא נעשה בגדר הדין והתקציב" (פוקס נ' עיריית חולון).

כאשר ראש עיר, מארגן מופעי בידור מרהיבים סמוך למועד הבחירות, התכלית שעומדת מאחורי ההחלטה לקיים הינה ברורה ביותר.

█ למנוע ניצול לרעה של מי שנהנה ממעמד שליטה על נכסים וכספים שייעודם הוא לשרת את הציבור כולו"

כך כתב על כך השופט, דר' מודריק באותה החלטה: "אין להופעות הללו תכלית זולת הרצון לזכות באהדה רבה של התושבים המוזמנים להופעה. הא ראיה שראש שהעירייה (או פועלים מטעמו) ניצל מיד את פרסום דבר ההופעה כדי לנכס לעצמו את האהדה הציבורית למאורע ה'היסטורי'".

אחת המטרות המרכזיות של חוקי התעמולה היא לנסות ולחתור לשוויון בין המועמדים השונים ולצמצם את פערי הכוחות בין מי שמכהן בתפקיד ראש העיר לבין המועמדים האחרים הקוראים תיגר על בעל התפקיד.

בפוליטיקה האמריקנית נהוג לעשות שימוש במונח "כיסא פנוי" (Open Seat) כאשר המשרה עליה מתחרים אינה מאוישת, ללא אדם המכהן בתפקיד  (Incumbent) המתמודד לכהונה נוספת. כל זאת בשל החלטתו לפרוש או בשל העובדה שנבחר למשרה אחרת.

האדם המאייש את המשרה, נהנה מיתרון משמעותי על פני יריביו, הן מבחינת המוכרות שלו בקרב ציבור הבוחרים והן מבחינת המשאבים של הרשות שעומדים לרשותו.

ב"פרשת הליכוד" נ' וועדת הבחירות המרכזית (בג"צ 1094/06), התייחס בית המשפט העליון לפרשנות של הסעיף בחוק דרכי תעמולה, שתכליתו למנוע שימוש במשאבים ציבוריים לצורכי תעמולה וקבע, כי; "הוראה זו באה למנוע ניצול לרעה של מי שנהנה ממעמד שליטה על נכסים וכספים שייעודם הוא לשרת את הציבור כולו".

ב"פרשת באבעיה" נ' עיריית פתח-תקוה (תר"ם 10/20) בהתייחסו לאותה החלטה, קבע יושב ראש וועדת הבחירות המרכזית, כב' השופט, סלים ג'ובראן, כי; "כאשר עסקינן בתעמולה המתקיימת על ידי נבחר ציבור, מבחן מרכזי הוא בשאלה האם מדובר בניצול לרעה של המעמד הציבורי של הנבחר (בכוח או בפועל), בעוד שכאשר עסקינן במי שאינו נבחר ציבור, תתמקד הבחינה בשאלה; האם האפשרות לשימוש במשאב שווה לכלל המתמודדים".

אותו יתרון מובנה ומובהק ממנו נהנה ראש רשות מקומית מכהן, המעניק לו, כאמור, אפריורית יתרון על המתמודדים האחרים, זכה להתייחסות ב"פרשת סויסה".

█ "משמתקרבים ימי הבחירות אף חייב ראש המועצה להימנע מלפנות לציבור בפרסומי המועצה בשמו…"

שם נקבע, כי היות ולראש רשות מקומית מכהן, יש מטבע הדברים, יתרון על פני מתמודדים אחרים; 

"עקרון השוויון מחייב לצמצם, ככל הניתן, יתרון זה על-ידי מניעת שימוש ראש המועצה במשאבי המועצה ובעובדיה לשם ניהול תעמולת בחירות. משמתקרבים ימי הבחירות אף חייב ראש המועצה להימנע מלפנות לציבור בפרסומי המועצה בשמו, או לנאום באירועים שמקיימת המועצה לקהל, בגדרם יפליג בשבחי עצמו ובתיאור הישגיו".

ניתן להבחין בברור בגישה החוזרת על עצמה לאורך כל הדרך בהחלטות יושבי ראש וועדת הבחירות לדורותיהם. נראה, כי קיימת אחידות דעים כנגד שימוש לרעה במופעים עירוניים מסובסדים סמוך למועד הבחירות, כאמצעי עקיף לביצוע תעמולת בחירות אסורה לטובה ראש הרשות המכהן.

הסוגיה האם נכון באופן עקרוני לממן מופעי בידור לקהל הרחב על חשבון כספי המסים ולא לייעד אותו ספציפית לאוכלוסיות מוחלשות ונזקקות, היא שאלה שקשה להכריע בה, לאור העובדה שהציבור, התרגל לכך, מופעים מעין אלה נערכים "בחינם" על ידי הרשויות המקומיות השונות.

ראשי הערים גם זיהו, כמו קודמיהם בעבר הרחוק, כי הדרך ללבות של המצביעים עוברת דרך ארגון מופעים של "לחם ושעשועים". ישנו ניצול של התופעה הידועה המכונה אֶסְקֶפִּיזְם שנועד למשוך קהל רב מבין בעלי זכות ההצבעה להופעות מוסיקליות בחינם אין כסף, ולנצל את המעמד לגרוף קולות לקראת הבחירות.

עד שנות ה-80, הצליחו המפלגות הגדולות ו'המועמדים לראשות העיר' לקיים עצרות המונים בכיכרות המרכזיות של הערים. כיום תרבות הפנאי השתנתה והדרך היחידה "לגרור קהל גדול" ולקיים "אירועים רבים משתתפים" הוא באמצעות מופעי מוסיקה המושכים קהל רב המתקיימים "על חשבון הברון".

"זה כבר חדל העם מן המכר של קולותיו, ומאז פטור כליל מכל דאג. עם שנתן לבחיריו לגיונות, שררה ושבטיה – הוא בימינו אדיש, למעט שני דברים שיש בם; לחם ושעשועים" [יובנאליס "הסטירות" תרגום; בירנבוים רחל (2003).

*מגיסטראט (לטינית, magistratus) הוא השם ששימש ברפובליקה הרומית למשרות רשמיות בתחום הפוליטי, הצבאי, הדתי והשיפוטי ברומא העתיקה. היו שני סוגי בעלי משרות; בעלי משרה רגילה (magistratus ordinarii, מילולית "נבחרים באופן קבוע") ובעלי משרה מיוחדת (magistratus extraordinarii). ה-מגיסטראטים.

עו"ד אדיר בנימיני – שותף במשרד עורכי הדין דוידוב-בנימיני ושות' העוסק בתחום המשפט הציבורי ורשויות מקומיות; עו"ד בנימיני הינו בעל תואר ראשון בהיסטוריה ובמדע המדינה ותואר שני במדע המדינה, שניהם מן האוניברסיטה העברית בירושלים. כיהן במועצת עיריית נתניה ה-13 וה-15; בעבר היה חבר בוועד המנהל של תזמורת נתניה-הקאמרית הקיבוצית, ושימש יועץ שר הפנים, לענייני תכנון-ובניה, כבאות-והצלה ורישוי כלי ירייה.

Continue Reading
Advertisement
Advertisement

Trending

כאן נעים | kan-naim | אתר האינטרנט של כל המדינה | נוסד בשנת 2002 | אתר זה מוקדש להנצחת זכרה של רחל נעים זצ"ל, 01-01-1930 - 02-02-2013 | כל הזכויות שמורות למשה נעים ©